סיור בראשון לציון: מוזיאון יעקב אגם לאומנות, מלון הבוטיק רפאל האוס, במוזיאון ראשון לציון

ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודלה במדינת ישראל, מתקרבת להיות העיר השלישית. העיר לא הייתה מוקמת אילו גילוי של הבאר מים באזור.

במדרחוב הראשי של העיר, נמצא מוזיאון ההסטורי של ראשון לציון שם ניתן לשמוע את הסיפור ההיסטורי של ראשון לציון מסוף יולי 1882 כאשר מסתבר שגם השפה וגם ההמנון קשורים למוזיאון ראשון לציון. העיר הוקמה בזכות הבאר העתיקה בעומק 48 מטר 16 קומות שם נמצאו מים בשנת 1883.

מוזיאון הנוסף שמומלץ לבקר בו הוא מוזיאון יעקב אגם לאומנות. תצוגת האוסף המחודשת "יעקב אגם: חוט החיים" והתערוכה החדשה "יעקב אגם ואורי צייג: משטחים בתנועה" עם האמנים והאוצר יניב שפירא.

מוזיאון אגם נפתח במרץ 2018 והיה מוזיאון ראשון של אומן (שבחיים) לאומנות.

יניב שפירא האוצר של התערוכה שתף אותנו בתהליך הקמת המוזיאון:

אנחנו מכירים את אגם זה מזרקה בדיזנגוף האם אנחנו מכירים את אגם ? מטרה שלנו לספר את הסיפור של אגם נולד ב1928 במשפחה דתית עם 11 אחים ב1948 עזב את הדת ומשפחה חרידית ונוסע לירושלים ללמוד בבצלאל.

ארדון המורה שלו ממליץ לו ללמוד אומנות בשוויץ אצל המורה לאומנות לצד הלימודים אצל איטן לומד אדריכלות ומוסיקה. משם מתגלגל לפריז. מדובר באומן ישראלי והסיפור באומנות הישראלית המעלה שאלות מענינות.

מדובר באומן חלוץ אשר פיתח שפה אומנותית.

במוזיאון מציגים 3 תצוגות יד תצוגות טבע קיר 36 מטר בשם חוט החיים עם סיפור אישי ואומנותי של יעקב אגם.

למעלה יש גלריה של תערוכות מתחלפות של אגם עם אומן אחר 

ב1953 הציג אגם תערוכת יחיד הראשונה שלו, בשנת 1955  התערוכה ציורים בתנועה

ובשנת 1980 הוצג קיר ספירלה מתערוכה בגוגנהיים

עמודים קלילה מושפעים לאשתו אם 3 ילדיו

מצד אחד הפסלים הבולטים ומצד השני הפסלים הקינטיים המרובע העיגול והמשולש  

פסל של כוכב עם סמלי האיסלם אותו קבל אנואר סדרת בעת חתימה על הסכם שלום עבודה כוכב השלום

עבודה חוט החיים

למעלה תעורוכה משטחים בתנועה מכל מקום התנועה נפתחת באופן אחר

 

שטיחים הכינו נשות בדואיות בלקיה בתערוכה שטיחים והדפסים

 

יעקב אגם: שנים מוקדמות

דרכו של אגם באמנות התאפיינה כבר בראשיתה בשפה אמנותית ייחודית. ב"אני מאמין" שפרסם בשנת 1962 הוא הסביר: "[עבודותיי] משקפות את מאמציי לנסות ולהגיע מעבר לגבולות הביטוי האמנותי [...] שאיפתי הייתה ליצור סוג של ציור שקיים לא רק בחלל, אלא גם בזמן, שבו הוא מתפתח ומשתנה. לייצר אין־סוף מצבים פלסטיים שנובעים אחד מהשני, ושהופעתם והיעלמותם המתמשכת מספקות גילוי וחידוש מתמידים".

כבר בציור מנגינה מ-1951 ניכרים נטייתו של אגם למופשט ועיסוקו ביחסים בין צורות גיאומטריות לשדות צבע. אלה יבואו לידי ביטוי מובהק יותר ב-1953, בתערוכת היחיד הראשונה שלו "ציורים בתנועה" בגלריה "קראוון", פריז, ושנתיים מאוחר יותר בתערוכה פורצת הדרך "התנועה" בגלריה "דניז רנה" בפריז. העבודה שלוש תנועות, שהוצגה ב"ציורים בתנועה", מוצגת גם כאן. היא מורכבות מרצועות מצוירות שהדימויים הנוצרים בצדדיהן מתמזגים ומשתנים בהתאם לנקודת המבט של הצופה.

לאורך שנות יצירתו אגם עודד את הצופים להשתתף בעבודותיו, ובחלקן אף לשנות ידנית את מערך האלמנטים הוויזואליים, וזאת בתקופה שבה אסטרטגיות כאלה לא היו מקובלות. כך למשל, בעבודה תבליט במרחב משתנה (1958), שמאפשרת שינוי מתמיד, בשטיח טקטילי (1966-67), ובעבודות מהסדרה "שחר משתנה" (1966-67). עבודות מאוחרות יותר בתצוגה, ובהן ללא כותרת (1975) ופסטיבל חירות (1983-89), ממחישות הן את ייחודו של אגם בזירת האמנות הישראלית בשנות השבעים והשמונים על רקע המגמות המושגיות ו"החזרה לציור", והן את האופן הרענן שבו תפס את המושגים השגורים "מופשט", "תנועה" ו"מקום" והרחיב את הבנתם. 

יעקב אגם ואורי צייג: משטחים בתנועה

התערוכה "יעקב אגם ואורי צייג: משטחים בתנועה" נהגתה במהלך העבודה על תצוגת הקבע המחודשת במוזיאון יעקב אגם, וניתן לראות בה המשך והרחבה שלה. ביסודה הרעיון שמפגש עם פרקטיקות תצוגה מגוונות ועם עבודות במדיות שונות של אמנים אחרים יאפשר מבט נוסף על יצירתו של אגם. ביטוי לרעיון הזה ניתן ב"משטחים בתנועה", שבה הצבת ההדפסים של אגם לצד השטיחים של צייג מסבה את תשומת הלב מהתפיסות המקובלות שלנו את המדיות הללו, מפנה לדיאלוג בין צורות מופשטות, לאופני תנועה בחלל ולנקודות מבט משתנות, והופכת את הצופה שותף פעיל לחוויית התערוכה.

המפגש עם השטיחים של צייג מעלה שאלה מתבקשת: האם לפנינו אמנות או מלאכת יד. צייג, אמן רב-תחומי שהרבה להציג בארץ ובעולם, נוהג לערער ביצירתו על מושגים, על קונבנציות ועל ערכים שגורים בשפת האמנות. בין היתר הוא מרבה לבחון את הגבול העדין שבין טקסטיל כמלאכה לבין טקסטיל כאמנות. זו הייתה דרכו גם כשכיהן כראש המסלול לעיצוב טקסטיל בפקולטה לעיצוב בשנקר (2014-2008). השטיחים שלפנינו נארגו בשיתוף פעולה עם נשים בדואיות מהכפר לאקייה. מטרת היוזמה של צייג הייתה לבחון את הגבול שבין עיצוב, אמנות וקראפט, וכן את מלאכת האריגה כדרך לבטא תפיסות מסורתיות ותרבותיות. במתווים שצייג הכין לשטיחים הוא בחר בהפשטה מינימלית של צורות ושל צבעים כדי להתאים את העיצוב למיומנות האורגת, לחומר הגלם ולאופני הייצור. באופן הצגתם בתערוכה הנוכחית הוא מפקיע אותם מתפקידם המסורתי ויוצר מעין ערוגות צפות שמכתיבות תנועה מעגלית, מחייבות להסיט את המבט כלפי מטה ומציעות פרשנות נוספת לעבודות.

הדפסי הרשת הראשונים שיצר אגם נעשו בעזרת דפסים מומחים בצרפת, שבה ריכז את עיקר פעילותו בתחילת שנות השישים. בעוד עבודותיו בציור ובפיסול זכו למרב תשומת הלב, המדיום הצנוע של הדפס על נייר אפשר לו להתמודד בצורה אחרת עם המפגש שבין דו-ממד לתלת-ממד, ולממש בעבודותיו את רעיון "הממד הרביעי". הדפסיו של אגם הם לרוב חלק מסדרה בת חמש עבודות או יותר היוצרות שלם אחד מהתלכדות של נקודות מבט מרובות. את ממד השינוי ואת אשליית התנועה הוא יוצר באמצעות ארגון של צורות – בעיקר ריבוע, משולש ועיגול – ושימוש בסרגלי צבע שמורכבים מצבעים קרים וחמים, משחור ולבן ומקומבינציות צבע משתנות. לעיתים הוא יוצר חוסר איזון מכוון בין ההדפסים כדי להעצים את המתח הצורני והצבעוני ולתרום לתנועתיות, ובמקרים אחרים הוא שואב השראה מפרטיטורות מוזיקליות הנעות ממורכבות לפשטות, וחוזר חלילה.

 

סיימנו את הסיור בעיר ראשון לציון עם רצון לעוד. למי שרוצה להשאר בעיר, להינות ממדרכוב השוקק ולכל מה שיש לעיר להציע, ניתן להשאר ללילה במלון הבוטיק רפאל האוס, בלב המתחם ההיסטורי של העיר.

 

מדובר במלון עסקים שנפתח לפני המלחמה בבניין העיריה וכולל 31 חדרים מאובזרים. על העיצוב האומנותי של המלון היה אחראי איציק פדידה.

לסיכום: חווית ביקור במוזיאון יעקב אגם מומלצת לכל המשפחה בכל ימות השנה.אפשר לשלב אותה עם מגוון אטרקציות שיש לעיר ראשון לציון להציע.